החלטה בתיק רת"ק 4986-12-12

רקע ועיקרי העובדות

1.      בקשת רשות ערעור, על פסק דין בית משפט לתביעות קטנות באריאל, בת"ק 18149-03-12,  כבוד השופט עמית פרייז מיום 28.10.12, בתביעה כספית של אסף וורד שיאון (להלן: " המבקשים"), כנגד חברת התקשורת נטוויז'ן 013 בע"מ וחברת קבוצת ישראכרט (להלן: " המשיבות").

2.      התביעה הוגשה על ידי המבקשים, בגין חיובי שווא וגביית שווא שביצעו המשיבות, לטענת המבקשים, בגין שיחות טלפון בינלאומיות לברזיל ובגין שימוש בשירותי האינטרנט.

טענות המבקשים בבית משפט קמא

3.      המבקשים טענו, כי המשיבות גבו מהם סכומים בגין שיחות טלפון לברזיל שכלל לא ביצעו וזאת מן הטעם שמעולם לא ביקשו לשייך את מספרי הטלפון שברשותם לשם ביצוע שיחות טלפון לחו"ל, לטובת הנתבעת מס' 1 וכן כי מס' הטלפון שבגינו חויבו מעולם לא היה ברשותם.

4.      לפיכך טענו, כי מעולם לא קיבלו מחברת נטוויז'ן את השירות בגינו חויבו חיובי שווא.

5.      תביעתם הכספית עמדה על סך 32,700ש"ח.

6.      המבקשים צירפו לתביעתם העתקי התכתבות עם המשיבות בגין חיובי שווא לטענתם.

תמצית הכרעת בית משפט קמא ונימוקיו

7.      בית משפט קמא קבע, כי המבקשים טרם מיצו את תביעתם ביחס לתקופת התקשרותם עם המשיבה 1 בשנים 2004-2005. לפיכך, אין מקום להידרש לטענותיהם ביחס לתקופה זו וגדר המחלוקת נוגע לחיוב המבקשים בתשלומים בגין שיחות לברזיל מקו מס' 077-828513 (להלן: " הקו שבמחלוקת"), אשר בוצעו בתקופה שבין חודש אוגוסט 2010 לחודש ינואר 2011.

8.      בית משפט קמא קיבל את גרסת המשיבה 1, לעניין שיוך קו הטלפון שבמחלוקת למבקשים. בית משפט קמא הסתמך על ראיות שהציגה בפניו המשיבה 1, לרבות ראיות בדבר שיוך מס' הטלפון שבמחלוקת לבנו של המבקש ובקשתו לשייך את כל מספרי הטלפון של משפחתו לרבות בניו, לשם ביצוע שיחות טלפון בינלאומיות, למשיבה 1.

9.      בית משפט קמא קבע, כי מהתיעוד אותו הציגה המשיבה 2, תיעוד המתבצע במהלך עסקיה הרגיל של המשיבה, עולה כי המבקשים ביקשו לשייך את מספרי הטלפון של בני משפחתם למשיבה 1, לרבות קו טלפון מספר 039365271, שהתובעים לא חולקים על כך שהוא שלהם, ובכך נסתרת טענתם, כי לא התקשרו כלל בשיחות בינלאומיות עם המשיבה 1.

10.  יתר על כן, מהראיות שהציגה המשיבה 2, הסיק בית משפט קמא, כי מספר הטלפון שבמחלוקת נרשם על שמו של נוי שיאון, בנם של המבקשים ולפיכך קיים קשר ענייני בין מספר הטלפון שבמחלוקת, לבין בן משפחה מדרגה ראשונה של המבקשים.

11.  המבקשים לא חלקו על חיובי המשיבה 1, בגין שיחות לארצות הברית שבוצעו בחודש מאי 2009, ממספר הטלפון שבמחלוקת. בית משפט קמא קבע, כי עובדה זו הינה משמעותית ביותר ומהווה הודאה בשתיקה בעובדה כי מספר הטלפון שבמחלוקת שימש את המבקשים לביצוע שיחות לחו"ל, בסתירה גמורה לטענת המבקשים, כי מעולם לא עשו שימוש בשירותי המשיבה 1 לשם ביצוע שיחות לחו"ל.

12.  נוכח כל אלה, העדיף בית משפט קמא את גרסת המשיבה 1 וקבע, כי החיובים בגין שיחות הטלפון לברזיל נעשו כדין. לפיכך גם חברת האשראי- המשיבה 2, פעלה כדין כאשר כיבדה את הוראת המבקשים, אל מול המשיבה 1, לחייבם בגין שירותיה של זו.

13.  תוצאת פסק הדין של בית משפט קמא הינה, כי התביעה נדחתה מכל וכל.

טענות המבקשים בבקשה זו

14.  המבקשים חזרו על טענותיהם בתביעה וטענו, כי שגה בית משפט קמא בפסק דינו, כאשר ביססו בהעדר כל תשתית ראייתית מינימלית. עוד טענו, כי הראיות שהוצגו בפני בית משפט קמא היו מפוברקות וכי טענות המשיבות מלאות סתירות. המבקשים טענו, כי לא ביקשו לקחת אחריות על חיובים של ילדיהם ועל המשיבה 1 לפנות לבנם ומעולם לא קיבלו שירות מהמשיבה 1.

       דיון ומסקנה